פרשתינו ״וארא״

שבת של שלום🙏

פרשתינו ״וארא״ מתארת את שליחותו של משה עי הבורא, ההתנגדויות של משה ובסופו של דבר הופעתו לפני פרעה במופעים רבי רושם כדי לשחרר את העם מסבלותם.

( בפרשה תאורי מכות מצרים מגיעות עד הארבה.)

אולם, בפרשה זאת מגיעה הבשורה החדשנית העולמית והיחודית עד כה- גילוי האלוה בעולם.

נכון הוא שראשון החושפים הוא אברהם, וכן משתלשלת ההתגלות דרך משפחתו הגרעינית יצחק ויעקב.

אך, האלוה נשאר במשפחת הגרעין של אברהם.

כאן, גילוי האלוהים בעולם אינו מוגבל לישראל בלבד אלא נפרש גם אל עבר מצרים ואחכ לעולם כולו.

״ וידעו מצרים כי אני אדני״

מופע הניסים ושימעם התפשט בכל העולם למשל,

בבוא המרגלים לתור את הארץ אומרת להם רחב:״שמענו את אשר הוביש אדוני את מי ים סוף…כי אדוני אלוהיכם הוא אלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת״

האל המונותאיסטי כובש חלקים בהכרה של העולם הפוליתאיסטי ונכנס ככזה לראשונה כאן לתודעת האנוש כולו.

והבחירה שלו את השליחים/העם שיפיץ עוד ועוד תודעה זאת מכאן ואילך.

יצויין שבפרשה זאת במיוחד

◦ מופיעה האמירה ״אני אדוני!״ פעמים רבות.

◦ ~

◦ אתעכב על מידה אותה מתבקש משה לאמץ.

◦ הדיבור!

◦ הדיבור הוא הכח המבדיל אותנו בבריאה מברואים אחרים.

◦ הדיבור שלנו מנכיח אותנו בעולם.

◦ דיבור פוגעני יכול להותיר בנו שריטות למשך חיים שלמים.

◦ דיבור מעצים יכול לטעת בנו תאוות חיים.

◦ הדיבור, הרך והנעים הופך את חיינו לגן עדן.

◦ הדיבור הוא הגשר היחיד לשלום בין האני לאני ,האני והאחר על כל הביטיו.

◦ ״ויאמר משה לפני אדוני ,הן אני ערל שפתיים ואיך ישמע אלי פרעה״?

◦ משה מבין את גודל הדיבור.

◦ הערלות שלו היא חסימה.

◦ הוא כבר יודע שאם הוא חסום הוא אינו יכול להעביר מאום.

◦ משה מתקשה לבטא את עצמו קל וחומר את עילת שליחותו.

◦ הוא זוכה לסיוע מהבורא האומר לו: ״אתה תדבר את כל אשר אצווך ..״

◦ והחל ממילוי שליחותו נפתח לו הסכר ,העורלה אשר היתה בפיו הוסרה והוא יכל לדבר עם עצמו. עם אחיו. עם העם. עם פרעה ובעיקר עם אלוהיו באופן חופשי ללא מעצורים.

◦ ״וידבר משה אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה״

◦ גם משה למד שאין באים אל ציבור , אדם שאינו פנוי ומדברים אל ליבו בעודו עסוק/ טרוד/ מתקשה מכל סיבה/.

◦ גם משה למד על בשרו, שכדי למלא את שליחותו הוא אינו נזקק ממש לדיבור עם העם( לעת עתה) הוא זקוק לאישור וההסכמה של פרעה ושם לשים את כח הדיבור כדי שיהיה דבר!

◦

◦ ~אנו

◦ האם נניח גם אנו לכבדות הפה, לערלות השפתיים

◦ לחסום לנו את הקשרים הזוגיים, המשפחתיים, ילדים, הורים, סביבה?

◦ האם הדיבור שאנו נוקטים מול כל אדם נאמר בזמן המתאים כדי שיקלט?

◦ האם אנו מודעים לברכת הבוקר טוב בקול רם בביתנו ולכוחה לשנות לנו את יומנו ולשומענו בודאי. ?!

◦ -~

◦ ״ומשה בן שמונים שנה ואהרון בן שלוש ושמונים שנה בדברם אל פרעה״…

◦ ללמדנו

◦ שמשימות ייעוד נעשות בכל גיל.

◦ ללמדנו שאדם הלוקח אחריות על ייעודו יכול למשוך אותה לעוד הרבה שנים ( ארבעים לפחות)

◦ ובנימה של כבוד. לדיבור. לשליחות.

◦ להסכמה. לייעוד.

◦ להידברות. לפתיחות . להכוונה ולמוכנות

◦ נברך את השבת היורדת אלינו להיטיב כל חלק בנו. ברוח בגוף ובנשמתנו הששה

◦ להיות בשמחה.

◦ שבת שלמה ושלום בה.

◦ באהבתי

◦ נ. ח. ל. נורית חסון לוי ❤️‍